נדחתה בקשה למדור שקט ושלו ע"י הרחקת האב מהבית

1.         בפני בקשה לקביעת מדור שקט ושלו. הבקשה מוגשת על ידי שני קטינים ואמם.

2.         הצדדים נשואי זל"ז כדמו"י מיום 31.5.1990. מנישואין אלו נולדות שתי בנות קטינות: ר. ילידת 1994, ר.ילידת 1996.

3.         ביום 4.1.2007 בתמ"ש 48353/06 התנהל דיון ב- 4.1.07 בפני כבוד השופט שוחט.  בהחלטה מיום 4.1.2007 נקבע בהתאם להסכמת הצדדים כלהלן:

• "א.          הנתבע יורחק מביתו החל מתום ישיבה זו ועד מחר 5.1.2007 שעה 15:00. בשעה זו רשאי יהיה הנתבע להיכנס לבית מגורי הצדדים ברחוב ******. הנתבע יישאר בבית מגורי הצדדים עד יום המחרת 6.1.2007, שעה 10:00. בשעה זו יעזוב הנתבע את בית המגורים וישוב אליו בשעה 18:00. החל משעה זו לא יהיה כל צו כנגד הנתבע והוא רשאי יהיה להישאר בביתו.

ב.               תחול הפרדה במגורי הצדדים בבית המגורים באופן הבא:

חדר השינה יהיה לשימושה הבלעדי של התובעת והחדר הנוסף (החדר שלא משמש את הילדים כרגע) יהיה לשימושו הבלעדי של הנתבע.

הנתבע יהיה רשאי להיכנס לחדר השינה לאחר עם הגיעו לבית מחר בשעה 15:00 על מנת ליטול את בגדיו וחפציו האישיים עמו לחדר שיעמוד לשימושו.

ג.              כל צד ישמור על כבודו של הצד האחר וימנע מלהטריד אותו ו/או להפריע לו לנהל את חייו באורח תקין בבית המגורים".

4.         בפני בקשה לקביעת מדור שקט ושלו בכך שהנתבע (להלן: " האב") יורחק מהבית.

5.         מדור שקט ושלו של הקטינות ואימן מהווים חלק ממזונותיהן. שכן סעד מסוג מדור הינו ממניין הצרכים ההכרחיים והבסיסיים שבלעדיו אין הילד יכול להתקיים ממש.  

            לעניין זה אפנה לע"א 2312/90 קאוחר נ' קאוחר פ"ד מה(3) 33: 

• "לדידי, חובת האב למדור שקט ושלו לילדיו, ולא רק של האם, שרירה וקיימת והיא נובעת מחובותיו הישירות כלפי הילדים, הן לפי הדין האישי והן לפי דיני הכשרות והאפוטרופסות, ולאו דווקא, בעקיפין, מחובתו כלפי האם".  

6.         אולם, הרחקת הורה מביתו הינו הסעד האחרון מבין הסעדים להבטחת מדורם השקט והשלו של הקטינות ואמן (ראה: ע"א 192/82 אריה סדן נ' פביאן סדן פ"ד לו(4), 169 , ע"א 458/79 ניר נ' ניר, פ"יד ל"ה(1), 518).  

7.         האם טוענת שבעקבות החלטת ביהמ"ש, לפיה מורה על חלוקת השימוש בחדרי הבית, אחת הבנות נאלצה לפנות את חדרה וללון בחדרה של האם.

8.         האב טוען שמדובר בחדר קטן הפנוי לשימושו.

9.         אין בעצם הסכסוך בין בני זוג נשואים כדי להצדיק הוצאת אחד מהם מהבית.

10.       לא זו אף זו, במקרה דנן מדובר בהסדר אשר הוסכם על שני הצדדים.

11.       נערכו תסקירי פקידת סעד.

            ניתן ללמוד מהם שהבנות כנראה יותר בוגרות מהוריהם. ההורים כנראה שקועים מעל ומעבר בסכסוך ביניהם. על כך כותבת פ"ס בתסקיר: